<h1>סידור רבינו שלמה ב"ר שמשון מגרמייזא</h1>
<h2>דף יב.</h2>
על שכונת הבאר שנקראת על שם ישראל, ונפלו מחיצותיה, ושכרו הקהל את הפועלים לתקנה, ואירע שתיקנוה בשבת, והשיבו רבותי' ר' שמו' הכהן ור' יצחק בר' משה כי האי גוונא מקבלי קיבולת איסור, ואפי' התחילו במים קודם השבת אסור, כ"ש דקא אתחילו בשבת, ולא דמי להא בכולן מתירין בית הלל עם השמש, דהתם קאמ' במלאכה דמטלטלא וקא עביד לה גוי בגוי, לא נראה לעינים, וליכא חילול השם ולא נפיק מינה חורבה. אבל הא דאמ' [שבת קמ"ו ע"ב] דכל מה שאסרו חכמי' מפני מראית עין אפי' בחדרי חדרים אסור, היינו בבית ישראל. וכן דבר' רבי' ר' שמו' בן רבי' דוד הלוי מהאי טעמ' לא ישכיר אדם מרחיצו לגוי מפני שנקראת על שמו וגוי עושה בו מלאכה בשבתות ובימי' טובי', וכ"ש הכא דקא עביד גוי ממש מלאכה לצורך ישראל. וכן וגם רבי' יצחק בר' יהוד' ז"ל נ"ע השיב לנו כך, שאסור ליתן לגוי שיעשה ביניין לישראל בחולו של מועד וכ"ש בשבת, אע"פ שהקדים קודם שבת, וגם ר' יהוד' בר' יצחק נ"ע דקדק, וגם אחי השיבוני על כך, ומצאו שניהם ראייה במי שהפך את זיתיו [מו"ק י"ב ע"א], אמ' שמו' מקבלי קיבולת בתוך התחום אסור, חוץ לתחום מותר וכו', אמ' רב משרשא (לכי מציא) [וכי ליכא] מתא ומ[ק]רבא להתם, נמי לא אמ' מותר אלא בשבתות וימים טובי' דלא שכיחי אינשי דאזלי מדוכתא לדוכתא, דאיכא איסור תחומין וליכא דאזיל להתם, אבל בחולו של מועד דשכיחי אינשי דאזלי מדוכתא, וקא חזו מלאכה דישר' ביד גוי אסיר, וכ"ש הכא בבאר דקיימא ברשות הרבים, דכולי עלמ' אזלי ויתייבי וקא חזו, איכא חילול השם, וחס ושלו' [שלא יפוק לא] חורבא ולא קול[א] בחומרי שבת, ולהכי (לא, ואי) לא שפיר ולא אריך ומאן דציית להוי בריך. ועוד בוורמישא היה מעשה, ששכר ר' שמעון בר' דוד את הגויים בקיבולת, ונתעסקו בחול במלאכתו, ובשבת עשו חוץ לעיר שתי אבנים משקוף ומזוזות, ולמחר קידש את השם לעיני הגויים, וכיתת אותם אבנים כאבני גיר מנופצות שלא יצלחו עוד לכל מלאכה ואישרוהו הכל וברכוהו.
